ויאגרה, סיאליס ותרופות לזקפה
ויאגרה וסיאליס הן כנראה התרופות המזוהות ביותר עם בעיות בזקפה.
שתיהן שייכות למשפחה שנקראת מעכבי PDE5, ושתיהן יכולות לעזור לגבר להגיע לזקפה חזקה ויציבה יותר באופן זמני, בזמן שהתרופה פעילה ובתגובה לגירוי מיני.
הן לא משקמות באופן קבוע את מנגנון הזקפה, וההשפעה שלהן מסתיימת כשהתרופה מתפנה מהגוף.
איך התרופות האלה עובדות?
בזמן גירוי מיני משתחררים בפין חומרים שגורמים לשריר החלק בכלי הדם להתרפות.
כלי הדם מתרחבים, יותר דם נכנס לרקמת הזקפה – ונוצרת זקפה.
אחד החומרים החשובים בתהליך הזה נקרא cGMP.
האנזים PDE5 מפרק אותו.
ויאגרה, סיאליס ותרופות דומות מעכבות את האנזים הזה, ולכן מאפשרות לאות שמרחיב את כלי הדם להישאר פעיל יותר זמן.
מכאן נובעת נקודה חשובה:
התרופות צריכות גירוי מיני כדי לעבוד.
הן לא יוצרות זקפה מאפס, והן גם לא מעלות את החשק המיני.
ויאגרה – Sildenafil
ויאגרה היא השם המסחרי המוכר ביותר של Sildenafil – סילדנפיל.
בישראל קיימות גם גרסאות גנריות, למשל תרים ו־סילדנפיל טבע.
ההשפעה מתחילה בדרך כלל לאחר כ־30–60 דקות.
ארוחה כבדה ושומנית יכולה לעכב את הספיגה ולהחליש או לאחר את ההשפעה.
התרופה נותנת חלון של כמה שעות שבו קל יותר להגיע לזקפה בתגובה לגירוי מיני.
סיאליס – Tadalafil
סיאליס מכילה Tadalafil – טדלפיל.
בישראל קיימות גם גרסאות כמו טאדם וגרסאות גנריות נוספות של טדלפיל.
ההבדל המרכזי בינה לבין סילדנפיל הוא משך הפעולה.
טדלפיל מתחיל להשפיע בדרך כלל בתוך כחצי שעה ויכול להישאר פעיל עד כ־36 שעות.
זה לא אומר שיש זקפה במשך 36 שעות.
זה אומר שבמהלך חלון הזמן הזה, כאשר יש גירוי מיני, התרופה עדיין יכולה לסייע לזקפה.
בניגוד לסילדנפיל, אוכל כמעט אינו משפיע על הספיגה שלה.
קיימת גם אפשרות של טדלפיל במינון נמוך יומי, ובחלק מהגברים הוא משמש גם כאשר קיימים במקביל תסמינים של ערמונית מוגדלת.
יש גם ורדנפיל
תרופה נוספת מאותה משפחה היא Vardenafil – ורדנפיל.
לויטרה הייתה השם המסחרי המוכר שלה, ובישראל קיימות גם גרסאות גנריות של ורדנפיל.
המנגנון דומה לזה של סילדנפיל וטדלפיל, אבל יש הבדלים במשך הפעולה, בספיגה ובאופן שבו כל גבר מגיב לתרופה.
ומה עם קמגרה?
קמגרה מוכרת מאוד בישראל, ולכן חשוב להבין מה היא.
Kamagra מכילה Sildenafil – אותו חומר פעיל שקיים בוויאגרה.
אבל קמגרה אינה תרופה שמאושרת לשיווק בישראל.
הבעיה אינה עצם הסילדנפיל – הרי זה חומר פעיל בתרופה מוכרת ומאושרת.
הבעיה היא שכאשר המוצר מגיע ממקור לא מפוקח, אין אותה ודאות לגבי המינון, הייצור, האחסון ומה באמת נמצא בתכשיר.
עד כמה התרופות האלה באמת יעילות?
בסך הכול מדובר בתרופות יעילות.
בסקירות גדולות של מחקרים מבוקרים, בערך 67%–89% מהגברים דיווחו על שיפור בזקפה עם תרופות ממשפחת PDE5, לעומת כ־27%–35% עם פלצבו.
במחקרים שבדקו הצלחה בקיום יחסי מין, שיעור ההצלחה היה בסביבות 69% עם התרופה לעומת 35% עם פלצבו.
אבל זה גם אומר שהן לא עובדות אצל כולם.
התגובה תלויה בין היתר בחומרת הבעיה, בגורם שלה ובמצב הבריאותי של הגבר.
למה לפעמים הכדור לא עובד כמו שמצפים?
לפעמים התרופה פשוט לא מצליחה לייצר אצל אותו גבר שיפור מספיק.
אבל לפעמים יש גם פער בין מה שמצפים שהכדור יעשה לבין מה שהוא באמת עושה.
הוא לא אמור ליצור חשק.
הוא לא מייצר זקפה בלי גירוי מיני.
ובמקרה של סילדנפיל, ארוחה כבדה יכולה להשפיע על הספיגה.
גם התזמון והמינון משפיעים.
ויש גברים שמגיבים טוב יותר לטדלפיל מאשר לסילדנפיל, או להפך.
למרות שהתרופות פועלות על אותו מנגנון, קיימים הבדלים בספיגה, במשך הפעולה ובתגובה האישית, ולכן לפעמים מעבר בין התרופות משנה את התוצאה.
מה הן כן עושות – ומה הן לא עושות?
התרופות האלה יכולות להיות יעילות מאוד בזמן שהן פעילות.
אבל הן לא מטפלות בסוכרת.
הן לא משנות טרשת עורקים.
הן לא מעלות חשק שנעלם.
הן לא פותרות בעיה הורמונלית.
והן לא פותרות לבדן חרדת ביצוע, מתח או קושי שמופיע רק במצבים מיניים מסוימים.
הן פועלות על אחד השלבים האחרונים של מנגנון הזקפה – הרחבת כלי הדם וכניסת הדם לפין.
לכן גבר יכול לקבל תגובה מצוינת לכדור ועדיין לא לדעת למה הזקפה שלו השתנתה מלכתחילה.
האם נוצרת תלות?
באופן רשמי, ויאגרה וסיאליס אינן נחשבות תרופות ממכרות, ולא הוכחה תלות גופנית מהסוג שמוכר מחומרים ממכרים.
גם לא הוכח באופן משכנע שהגוף מפתח עם הזמן עמידות פרמקולוגית לתרופות האלה.
אבל בקליניקה אני רואה לא מעט גברים שהתחילו מכדור שעבד מצוין, וכעבור כמה שנים מרגישים שהוא כבר פחות יציב או פחות אפקטיבי.
זה לא בהכרח אומר שהגוף “התרגל לכדור”.
יכול להיות שבינתיים המצב הגופני השתנה, הבעיה המקורית התקדמה או שנוספו גורמים אחרים שמשפיעים על התפקוד.
כלומר, בזמן שהכדור ממשיך לתת מענה לזקפה עצמה, מה שקורה מתחת לפני השטח יכול להמשיך להשתנות.
ויש גם תלות מסוג אחר.
אחרי תקופה שבה יחסי המין מתקיימים כמעט תמיד עם כדור, גבר יכול להתחיל לאבד ביטחון ביכולת שלו לקיים יחסים בלעדיו.
ואז ניסיון בלי התרופה הופך מהר מאוד לבדיקה:
האם תהיה זקפה?
האם היא תחזיק?
המעקב הזה עצמו יכול ליצור לחץ ולהקשות עוד יותר על התגובה הטבעית.
זו לא התמכרות לתרופה.
אבל מבחינת החוויה המינית, זו יכולה להיות תלות משמעותית מאוד.
מתי אסור להשתמש?
התוויית הנגד החשובה ביותר היא שילוב עם ניטרטים – תרופות המשמשות בעיקר לטיפול בתעוקת חזה.
בישראל אפשר לפגוש למשל תרופות כמו איזוקט, מונוקורד, מונוניט או ניטרולינגואל.
שילוב שלהן עם ויאגרה, סיאליס או תרופות אחרות ממשפחת PDE5 עלול לגרום לירידה חדה ומסוכנת בלחץ הדם, ולכן אסור לשלב ביניהן.
גם גבר עם מחלת לב משמעותית או תרופות נוספות שמשפיעות על לחץ הדם צריך התאמה רפואית.
תופעות הלוואי השכיחות יחסית כוללות כאב ראש, הסמקה, גודש באף וצרבת.
בסילדנפיל יכולים להופיע לעיתים גם שינויים זמניים בראייה, ובטדלפיל כאבי גב או שרירים שכיחים יותר.
אז איפה התרופות האלה נכנסות מבחינתי?
אני לא רואה בוויאגרה או בסיאליס משהו שצריך להיות “בעד” או “נגד”.
אלה תרופות יעילות שיכולות לעזור להרבה גברים.
אבל כשגבר מגיע אליי אחרי תקופה ארוכה של שימוש, חשוב לי להפריד בין התפקוד שהתרופה מצליחה לאפשר כשהיא פעילה לבין היכולת הטבעית של הגוף כשהיא לא נמצאת בתמונה.
לפעמים עם הכדור התפקוד נראה כמעט רגיל – אבל בלי הכדור מתברר שהיכולת הטבעית כבר הרבה יותר חלשה.
וזה מבחינתי מידע חשוב.
כי הכדור יכול לשפר מאוד את מה שקורה בזמן יחסי המין, אבל הוא גם יכול לטשטש לאורך זמן את התמונה של מה הגוף עדיין יודע לעשות בעצמו, ומה כבר השתנה מתחת לפני השטח.
מקורות
- European Association of Urology (EAU), Guidelines on Sexual and Reproductive Health: Management of Erectile Dysfunction (נפתח בחלון חדש)
- Tsertsvadze et al., Oral phosphodiesterase-5 inhibitors and hormonal treatments for erectile dysfunction: a systematic review and meta-analysis (Annals of Internal Medicine, 2009) (נפתח בחלון חדש)
- Yuan et al., Comparative effectiveness and safety of oral phosphodiesterase type 5 inhibitors for erectile dysfunction: a systematic review and network meta-analysis (European Urology, 2013) (נפתח בחלון חדש)
- Kaltsas et al., Apparent Non-Response to Phosphodiesterase Type 5 Inhibitors in Erectile Dysfunction: A Narrative Review of Structured Reassessment and Management (Medicina, 2026) (נפתח בחלון חדש)
- משרד הבריאות: מאגר התרופות הישראלי (נפתח בחלון חדש)
