בעיות זקפה: מה בודקים קודם, ומה עושים כשהכול תקין

מה בעצם קורה בזקפה

זקפה היא תהליך פשוט לתיאור ומורכב לביצוע.

המוח שולח אות. מערכת העצבים מעבירה אותו. כלי הדם בפין מתרחבים. הדם נכנס, ונשאר.

כל שלב תלוי במערכת אחרת: מערכת העצבים, כלי הדם, ההורמונים, ומה שקורה בראש באותו רגע. מספיק שאחת מהן לא משתפת פעולה, והזקפה חלשה, לא יציבה, או נעלמת באמצע.

כשמדברים על הפרעות זקפה, ובשפה היומיומית גם “אין אונות”, הכוונה לקושי חוזר להשיג זקפה או לשמור עליה. ערב אחד שלא הצליח זו לא הפרעה. חודשים של אותו דבר, זה כן.

בעיה כזו הולכת איתך לעבודה, לחברים, לזוגיות. גבר שמתמודד איתה נושא אותה גם ביום-יום, גם כשאף אחד לא יודע.

וככל שהיא נמשכת יותר זמן בלי טיפול, ההשפעה שלה על החיים משמעותית יותר.

זה לא פגם אישי. זו בעיה שיש לה סיבות, ואפשר לברר אותן.

כמעט כל טיפול מכוון לאותו מקום

ויאגרה, סיאליס, גלי הלם, תוספים גנריים. כולם עובדים על זרימת הדם.

וזה הגיוני, כי זקפה היא זרימת דם.

אבל בוא נשאל שאלה פשוטה. גבר בן שלושים וחמש, בלי מחלות רקע, בלי תרופות קבועות, בריא. למה שפתאום תהיה לו בעיה בכלי הדם?

זרימת הדם לאיבר המין היא תמיד הסוף של התהליך. לפניה יש מערכת העצבים, הורמונים, מצב רגשי, איך ישנת, מה אכלת, ועוד הרבה גורמים שלכל אחד מהם יש השפעה על התפקוד.

ולכן גבר בריא יכול לעשות עוד ועוד טיפולים לזרימת דם ועדיין לא לראות שינוי. מטפלים בקצה של התהליך, ולא במה שמתחיל אותו. זה כמו להחליף את הנורה כשהבעיה בכלל במתג.

מה בודקים קודם

הבירור הרפואי הוא תמיד הדבר הראשון, ואני לא מתחיל בלעדיו. בעיה בזקפה יכולה להיות סימן מוקדם לבעיה בכלי הדם, ולכן את זה שוללים לפני הכול.

• כלי דם. לחץ דם, שומנים בדם, סוכר, עישון. כלי הדם בפין דקים במיוחד, ולכן הם מהראשונים להרגיש.
• הורמונים. טסטוסטרון, פרולקטין, אסטרדיול, ולפעמים בלוטת התריס. בבוקר, כשהרמות הכי גבוהות.
• תרופות. חלק מהתרופות ללחץ דם, לדיכאון ולערמונית משפיעות על התפקוד. זה כתוב בעלון, ורוב האנשים לא קוראים אותו. לא מפסיקים לבד.
• סוכרת ומצב מטבולי. סוכר גבוה לאורך זמן פוגע בכלי דם ובעצבים.
• שינה ועומס. לא נמדדים בבדיקת דם, אבל משפיעים על הכול.

הגיל לא מסביר בעיה בזקפה. הוא רק סיבה לבדוק לעומק.

השאלה שאני שואל ראשונה

כמעט כל גבר שמגיע אליי מתחיל לספר לי מה לא עובד. מתי זה התחיל, כמה זמן זה נמשך, מה הוא כבר ניסה.

ואני עוצר אותו ושואל: מה קורה כשאתה לבד?

זה אולי נשמע לא נעים לשאול. אבל התשובה חוסכת המון זמן ותסכול.

אם גם לבד קשה להגיע לזקפה או להחזיק אותה, זה לרוב מכוון אותנו יותר לכיוון פיזיולוגי. אין שם בת זוג, אין ציפיות, ועדיין זה לא עובד.

ואם לבד הכול תקין ורק מול בת או בן הזוג זה נחלש, הגוף שלך כבר הוכיח שהוא יודע לייצר זקפה. ואז אני מפסיק לשאול אם הגוף מסוגל, ומתחיל לשאול מה נכנס בדרך כשיש עוד מישהו בחדר.

זה לא מבחן מושלם, ולכן זו לא השאלה היחידה. אבל היא הראשונה, כי היא קובעת לאן בכלל להסתכל.

“עשיתי בדיקות והכול תקין”

את המשפט הזה אני שומע בקליניקה על בסיס קבוע. ומאחוריו יש עוד שאלה, שאף אחד לא אומר בקול: מה לא בסדר איתי?

בדיקות זה חשוב. צריך לשלול דברים. אבל בדיקת דם מצלמת רגע אחד, במעבדה. ובעיית זקפה לא קורית במעבדה. היא קורית בחדר השינה, עם אדם נוסף, עם ציפיות, ועם מה שקרה בפעם הקודמת.

ברפואה הסינית, “הכול תקין” בבדיקות לא אומר שהמערכת מאוזנת. כל מספר בנפרד יכול להיות בטווח, והגוף עדיין לא יעבוד כמו שהוא אמור.

בפועל זה אומר לחבר בין דברים שבתיק הרפואי מופיעים בנפרד: שינה קצרה, עיכול שלא עובד טוב, תקופה ארוכה של עומס, ידיים קרות, אנרגיה שנגמרת אחרי הצהריים, והתסמין שהגיע בדיוק אז.

מהחיבור הזה נבנה הטיפול: דיקור ופורמולת צמחים שמכוונים לאותה מערכת, ולא לסימפטום לבדו.

בדיקה יודעת להגיד לך מה אין לך. היא לא תמיד יודעת להגיד לך מה כן קורה.

גם אחרי שנים

מגיעים אליי גברים שכבר חמש שנים בלי זקפה, ולפעמים עשרים. וגברים שלוקחים ויאגרה כבר ארבע או חמש שנים, ומרגישים שהיא כבר לא עובדת להם כמו פעם.

זה לא אומר שאי אפשר לטפל. זה אומר שזה כבר תהליך שיקומי, והוא ארוך יותר.

איבר המין הוא רקמה שצריכה זרימת דם כדי לשמור על עצמה. תקופה ארוכה בלי זקפות משפיעה עליה, ולכן אחרי שנים מתחילים ממקום אחר, ובסבלנות.