שפיכה מוקדמת: למה זה קורה, ומה אפשר לעשות

מה קורה שם בעצם

למערכת העצבים יש שני מצבים.

אחד דוחף קדימה: דופק מהיר, שרירים דרוכים, מוכנות לפעולה. השני מרגיע: עיכול, שינה, התאוששות.

זקפה שייכת לצד הרגוע. שפיכה, דווקא, שייכת לצד הדרוך.

וזה מסביר הרבה. גוף שחי חודשים במצב דריכות הוא גוף שמוכן לפעולה מהירה. הוא לא “מחליט” למהר. הוא פשוט עושה את מה שהוא מכוון לעשות, ברגע הכי לא מתאים.

ההפרדה הראשונה: מאז ומתמיד, או שמשהו השתנה

זו השאלה הראשונה שאני שואל, כי היא קובעת לאן להסתכל.

אם זה ככה מאז ומתמיד, בדרך כלל מדובר בסף תגובה גבוה יותר של הגוף, שקיים מההתחלה.

ואם זה התחיל בשלב מסוים, השאלה היא מה השתנה: תקופה עמוסה, שינה קצרה, תרופה חדשה, מערכת יחסים חדשה, או חשש מהזקפה שגרם למהר.

מה בודקים קודם

• הערמונית ודרכי השתן. דלקת או גירוי באזור יכולים להשפיע. אם יש גם כאב, צריבה או תסמיני שתן, זה הדבר הראשון לברר אצל רופא.
• הורמונים. בלוטת התריס ופרולקטין יכולים להיות רלוונטיים, ולכן שווה לבדוק אותם בבדיקת דם.
• תרופות ותוספים. יש תרופות שמשפיעות על התזמון, לכיוון זה או אחר. עוברים עליהן.
• זקפה. אם יש גם קושי בזקפה, מטפלים בשתיהן יחד. הן מזינות אחת את השנייה.

מה הרפואה מציעה

הכיוונים המקובלים הם תרגול התנהגותי, משחות או תרסיסים מאלחשים, ולעיתים תרופות ממשפחת ה-SSRI במינון ובשימוש שרופא קובע.

הם עובדים על התזמון עצמו, כאן ועכשיו. זה שימושי, וזה גם המקום שבו התמונה נעצרת: הם לא שואלים למה הגוף שלך נמצא מלכתחילה במצב שממהר.

מה אני מוסיף

אני מסתכל על המערכת שמפעילה את התגובה, ולא רק על התגובה.

בפועל זה אומר לשאול איך אתה ישן, כמה עומס אתה נושא, מה קורה לך בגוף בתקופות לחוצות, ומה קורה ברגע עצמו: האם אתה שם, או שאתה כבר בודק את עצמו מהצד.

מהתמונה הזו נבנה הטיפול: דיקור עדין שמכוון להורדת הדריכות, ופורמולת צמחים שנכתבת לפי מה שעלה. הדיקור לא נעשה באיברי המין.

בכל טיפול בודקים מה זז, בשינה, באנרגיה ובתזמון, ומתאימים את הפורמולה.

לא מבטיח תוצאה, ולא מוכר לך שליטה. מה שאני כן עושה זה לעבוד על התנאים שבהם הגוף פועל.