חרדת ביצוע: אולי זה בכלל לא השם הנכון

כשאני אומר למטופל “חרדת ביצוע”, כמעט תמיד הוא עונה לי: “אבל אני לא בחרדה. אני מרגיש בסדר.”

והוא צודק.

אין לו דפיקות לב. הוא לא מזיע. הוא לא בפאניקה.

מה שיש לו זו מחשבה אחת קטנה, ברגע הכי לא מתאים: “רק שהפעם זה יעבוד.”

מה קורה מהשנייה הזו

מאותו רגע הוא כבר לא באמת שם בתוך האקט.

הוא בודק. יש זקפה? היא מספיק חזקה? הצד השני שם לב?

בסקסולוגיה קוראים לזה ספקטייטורינג. אתה כאילו יוצא מהגוף, עומד בפינת החדר, וצופה בעצמך כמו שופט.

למה זה הורס את זה

כי עוררות מינית לא יכולה לעבוד כשמישהו כל הזמן צופה ומודד.

תנסה להירדם כשאתה בודק כל דקה אם כבר נרדמת. זה בדיוק אותו דבר.

ויש לזה גם צד פיזיולוגי לגמרי. ברגע שהגוף נכנס למצב של בדיקה ולחץ, מערכת העצבים עוברת למצב דרוך. וזקפה, מבחינת הגוף, שייכת בדיוק למצב ההפוך.

אז אולי השם לא נכון

רוב הגברים שאני פוגש לא חרדים.

הם פשוט הפסיקו להשתתף ברגע, והתחילו לצפות בו.

ההבדל הזה חשוב, כי הוא משנה את מה שעושים. לא צריך “להירגע” בפקודה. צריך לחזור להיות בפנים.

איך זה מתחיל בדרך כלל

כמעט תמיד יש רגע ראשון.

ערב אחד שהיית עייף. או ששתית. או שהראש היה בעבודה. והזקפה נחלשה. זה קורה לכל גבר בשלב כלשהו. קרה לכולם. קרה גם לי.

אבל אצל חלק, הערב הזה נשאר. ובפעם הבאה אתה כבר לא נכנס למיטה נקי. אתה נכנס עם זיכרון.

ככה ערב אחד לא מוצלח הופך לדפוס.

מה עוזר

• להבין מה קורה. חלק גדול מהלחץ נובע מהמחשבה “משהו לא בסדר איתי”. כשמבינים את המנגנון, זה יורד.
• להוריד את הגוף ממצב דריכות. שינה, עומס, ובקליניקה גם דיקור וצמחים.
• להוריד את הסוד. גבר שמסתובב עם זה לבד נושא גם את הבושה. משפט אחד לבת הזוג מוריד משקל עצום.
• לפעמים מטפל בתחום המיני או הנפשי. אני לא מתיימר להיות סקסולוג, וכשזה מה שצריך, אני אומר את זה.

והמטרה

המטרה בטיפול היא ללמד את הגוף מחדש שהמיטה היא לא מבחן.

זה לא קורה במשפט אחד, וזה לא קורה בערב אחד. אבל זה בהחלט משהו שאפשר לעבוד עליו.

עוד בנושא: בעיות זקפה · מצב הישרדותי ומערכת העצבים