מה היא באמת חושבת, ומה שווה להגיד לה

תחפש בגוגל “הפרעות בתפקוד המיני”, ותראה כמעט תמיד את אותה תמונה: גבר במיטה, עם הגב לבת הזוג, מרכין את הראש. והיא מבואסת, ולא מבינה מה קרה.

התמונה הזו מתארת את הרגע די מדויק. מה שהיא לא מראה, זה מה שעובר לכל אחד מהם בראש.

כשזה קורה לגבר במיטה, הוא בטוח שהוא יודע מה בת הזוג חושבת.

שהיא מאוכזבת. שהוא לא מספיק גבר. שהיא מרחמת עליו.

אבל כשמטופלים שלי סוף סוף מדברים איתה על זה, הרבה פעמים הם מגלים סיפור אחר לגמרי.

היא בכלל לא חשבה על הזקפה שלו. היא חשבה על עצמה.

“אולי הוא כבר לא נמשך אליי.” “אולי עשיתי משהו.” “אולי יש מישהי אחרת.”

למה היא חושבת ככה

כי הוא לא אמר כלום.

הוא התבייש, הסתובב עם הגב, ועשה כאילו הכול בסדר.

ומה שהוא לא אומר, היא ממלאת לבד. ובדרך כלל בגרסה הכי קשה.

המשפט

אם זה קורה לך, יש משפט אחד ששווה להגיד:

“זה לא קשור אלייך. זה משהו שקורה לי, ואני מטפל בזה.”

זהו. לא צריך הרצאה, ולא צריך להסביר פיזיולוגיה.

מה זה עושה

הבעיה לא נפתרת מזה. שיהיה ברור.

אבל זה מוריד ממנה משקל עצום. וגם ממך.

כי כשאין סוד, נכנסים לפעם הבאה עם הרבה פחות לחץ. ופחות לחץ זה בדיוק מה שהגוף צריך כדי לעבוד.

ואם קשה לך להגיד את זה

זה בסדר, ורוב הגברים מתקשים.

אפשר להגיד את זה לא במיטה. בנסיעה, בהליכה, כשלא מסתכלים אחד על השני. לפעמים זה הרבה יותר קל.

ואפשר גם להגיד פחות: “יש לי משהו שאני מתעסק איתו. זה לא אתך.”

למה זה חלק מהטיפול

כי גבר שנושא את זה לבד נושא שני דברים: את הבעיה, ואת הבושה.

חלק מהעבודה בקליניקה היא להוריד את החלק השני. לא בגלל שזה נחמד, אלא בגלל שבושה ולחץ הם דלק של אותה מערכת עצבים שגורמת לבעיה מלכתחילה.

עוד בנושא: בעיות זקפה · חרדת ביצוע